החלטה בתיק בש"א 6066/04

1.         לפני בקשת המבקש (הנתבע בתיק העיקרי) למתן צווים לפירוק השותפות שבין הצדדים ולמינוי מפרק לשותפות האמורה אשר יתפוס את נכסי השותפות, כמו גם לפירוק חברת פוטקס תבניות בע"מ ולמינוי מפרק אשר יתפוס את כל נכסיה, את מפעלה ואת מסמכיה.

2.         הבקשה הוגשה ביום 13.6.04. המשיב הגיב לבקשה ביום 4.7.04 וביום 8.7.04 איפשרתי למבקש להשיב לתגובה עד ליום 22.7.04. דא עקא, שתשובת המבקש הוגשה רק ביום 13.3.05 ולכאורה הדבר מצביע על מידת הדחיפות שהמבקש עצמו מייחס לבקשה זו. גם אם המבקש לא היה מודע להחלטתי מיום 22.7.04, ניתן היה לצפות שיבדוק מה עלה בגורל בקשתו משלא ניתנה בה החלטה תוך זמן סביר. אכן, גם בבית המשפט אירעה תקלה, כשהתיק לא הועבר לעיוני לאחר שחלף המועד להגשת תשובת המבקש לתגובת המשיב. לפיכך ניתנת ההחלטה בבקשה רק עתה. 

3.         הרקע לבקשה הוא כדלהלן: בתביעה העיקרית, כפי שתוקנה על יסוד ההסכמות שפורטו בפרוטוקול מיום 24.11.97, תביעה שנדונה ע"י כב' השופט עדיאל, עתר המשיב לסעד של פירוק השותפות בין הצדדים בעסק הידוע כ"פוטו יחזקאל" ולסעד של הצהרה בדבר ביטול הסכם שקיבל תוקף של פסק בורר. הצדדים הסכימו כי הדיון יפוצל באופן שתחילה תידון הבקשה לסעד ההצהרתי.

בפסק דין חלקי שניתן על ידי כב' השופט עדיאל ביום 24.3.03 הוצהר שההסכם על פירוק השותפות בעסק הנ"ל, אשר קיבל תוקף של פסק בוררות, בטל, וגם פסק הדין שאישר את פסק הבוררות בוטל. כב' השופט עדיאל הורה על פירוק עסקיה של השותפות בכל הנוגע לעסק "פוטו יחזקאל" בדרך של מכירה, וקבע כי הוראות לגבי חלוקת העודף בין השותפות תינתנה בהמשך, לנוכח העובדה שלצדדים נכסים משותפים רבים נוספים.

המבקש ערער על פסק הדין לבית המשפט העליון וביום 22.6.03 חזר בו, בהמלצת בית המשפט, מן הערעור (ע"א 4168/02).

עוד בטרם ניתן פסק הדין בבית המשפט העליון, התייצבו באי כוח הצדדים לפני כב' השופט עדיאל, וביום 14.7.02 הגיעו להסכמות הבאות:

א.         הוסכם שהעסק הידוע בשם "פוטו יחזקאל" יירכש, במסגרת פירוק השיתוף בין הצדדים בעסק זה, על ידי המבקש. הוסכם, כי  בשלב האמור לא תיעשה הערכה של ערך העסק, וגם לא של ערך המשיכות שמשך המבקש מהעסק במשך כל השנים.

ב.         הוסכם להמתין להכרעת בית המשפט העליון בערעור הנ"ל. באשר לאפשרות שהערעור יידחה (כפי שאכן ארע), הוסכם, כי:  "לא יהיה מנוס מפירוק השיתוף הכולל בין הצדדים בכל נכסיהם המשותפים, בכלל זה חברת 'פוטקס' ונכסי המקרקעין האחרים. במסגרת אותו פירוק תינתן הדעת גם על שוויו של העסק 'פוטו יחזקאל' והערך הכולל של משיכותיו של מר אבוזווילי מהעסק, וזאת במסגרת ההתחשבנות הכוללת בין הצדדים".

ג.          הצדדים ביקשו מבית המשפט ליתן להסדר האמור תוקף של פסק דין, וכך נעשה.

עולה מההסדר, כי הוא מתפרש על יריעה רחבה הרבה יותר מיריעת המחלוקת שבתיק דנן, באשר הוא מתייחס לכלל הנכסים המשותפים, כולל נכסי מקרקעין.

4.         בקשתו דנן של המבקש, שהוגשה שנה לאחר מחיקת הערעור בבית המשפט העליון, קצרה וכמעט שאינה מנומקת. לשיטתו, משמעות פסק הדין מיום 14.7.02, אשר נתן תוקף להסכמות הנ"ל, היא, שלאחר דחיית הערעור בבית המשפט העליון יש להמשיך בהליכים בתיק דנן באופן המבוקש בבקשה.

עמדת המשיב שונה. על פי האמור בתגובתו, עם מתן פסק הדין ביום 14.7.02 הסתיימו ההליכים בתיק דנן ואין מקום לפתוח את ההליכים מחדש בדרך של בקשות ביניים.  המשיב טוען, כי הבקשה הנדונה לא יכולה להיות מוגשת בדרך של "בקשת ביניים", אלא היא הליך נפרד ועצמאי "שיש לנקוט בו צעדים מקדימים ולפתוח אותו כהליך מיוחד בפני בית משפט נכבד זה". עמדת המשיב היא, איפוא, שההליך בו נקט המבקש אינו ההליך הנכון ואינו ההליך הראוי.

בתשובת המבקש לתגובת המשיב חוזר המבקש על טענותיו שבבקשה.

5.         יש לקבל את עמדת המשיב. ההליכים בתיק העיקרי הסתיימו במתן פסק דין, והדבר עולה במפורש מההסכמות אליהן הגיעו הצדדים ביום 14.7.02, וביניהן בקשה לבית המשפט ליתן פסק דין בתיק. ההסכמות כללו הבנות באשר להמשך ההליכים הנדרשים בין הצדדים, וביחס לאפשרות של דחיית הערעור בבית המשפט העליון, ההסכמה התייחסה לצורך בפירוק שיתוף כולל בין הצדדים. כזכור, עניינה של התובענה דנן הצטמצם לפירוק השותפות בעסק הידוע בשם "פוטו יחזקאל", ואולי גם בחברת פוטקס (כמפורט להלן), ולא מעבר לכך. מכאן, שאין מקום לנהל הליך, שהוא מטבעו הליך עיקרי ולא הליך ביניים, המתייחס לכלל הנכסים המשותפים של הצדדים, במסגרת בקשת ביניים בתיק דנן, תיק שההליכים בו הסתיימו, בהסכמה, במתן פסק דין עוד ביום 14.7.02, ואשר התובענה שבו התייחסה אך לנכס מסוים. מטבע הדברים סיום ההליכים בתיק דנן כולל גם את ההליך בתיק פש"ר 106/97, בקשה לפירוק חברת פוטקס תבניות בע"מ אשר הוגשה ע"י המשיב וצורפה לתיק העיקרי, מה גם שהמשיב עצמו הביע עתה את דעתו כי ההליכים הקודמים במסגרת תיק זה הסתיימו מבחינתו, כפי שגם מתחייב מכך שניתן פסק דין (ולא החלטת ביניים) ביום  14.7.02.

תיק זה נפתח לפני כשמונה שנים והלכה למעשה הסתיימו ההליכים במסגרתו. למותר לציין כי המבקש רשאי כמובן לנקוט בכל הליך מתאים, לפני בית המשפט המוסמך, למימוש ההסכמה האמורה.

אשר על כן הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיב בסכום כולל של 1,000 ש"ח להיום ובתוספת מע"מ.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים .

ניתנה היום, ד' באדר ב, תשס"ה (15 במרץ 2005), בהעדר הצדדים.